בפעם הראשונה שאנשים רואים יציקת עופרת, הם בדרך כלל משתתקים. יש את הלהבה הקטנה, את הלחישה של המתכת כשהיא פוגשת את המים הקרים, ואז צורה שאף אחד לא יכול היה לתכנן. זה רגע עתיק מאוד, ובהרבה משפחות הוא היה פעם רגע רגיל לגמרי.
אם גדלתם בבית שבו סבתא "הוציאה עין הרע בעופרת", אתם כבר מכירים את הריח ואת הצליל. יציקת עופרת היא הלב של מפגשי הנרות והעופרת הקבליים שלי. כאן אני רוצה לספר מאיפה המנהג מגיע, מה בדיוק קורה כשאני עובדת איתו, ואיך אני חושבת על הצורות, כי שם בדיוק מתחילות רוב אי ההבנות.
מנהג שמופיע בתרבויות רבות
לצקת מתכת מותכת לתוך מים ולקרוא את מה שנוצר הוא אחד המנהגים שמופיעים בהרבה מקומות בבת אחת. בספרות המחקר קוראים לזה לפעמים מוליבדומנטיה, מהמילה היוונית לעופרת.
- בקהילות יהודיות, במיוחד אלה שהשורשים שלהן בצפון אפריקה, במזרח התיכון ובחלקים ממזרח אירופה, את העופרת יצקה לרוב אישה מבוגרת במשפחה או בקהילה. המנהג היה קשור לברכות, לשמירה מעין הרע, ולשחרור של פחד או כובד אחרי אירוע קשה.
- בטורקיה המנהג נקרא קורשון דוקמה. מתיכים עופרת ויוצקים אותה מעל ראשו של האדם לתוך קערת מים, לרוב יחד עם תפילות, והוא קשור מאוד לשמירה מעין הרע.
- בבלקן, בגרמניה ובארצות הנורדיות יציקת עופרת או בדיל בערב השנה החדשה הפכה למשחק משפחתי: כל אחד יוצק קצת מתכת למים, ואת הצורות קוראים כרמזים לשנה שמגיעה.
הפרטים שונים, אבל הדחף זהה, בדומה לחוט האדום שנקשר על פרק היד בכל כך הרבה משפחות. אנשים רצו דרך להפוך משהו בלתי נראה לנראה, כדי שאפשר יהיה להסתכל עליו, לדבר עליו ולשחרר אותו.
איך הגעתי לעבודה הזאת
הדרך שלי לעבודה הזאת קשורה לסיפור המשפחתי שלי. לפני שנים מקובל בישראל סיפר לי על סבא רבא שלי, רב שהיה ידוע במזרח אירופה במתנות הרוחניות שלו, ועל מורשת שיום אחד אמשיך. כתבתי על המפגש הזה בעמוד אודות. עבר הרבה זמן, ותקופה קשה בחיים שלי, עד שבאמת הקשבתי. כשהקשבתי, הכלים הקבליים העתיקים, ובהם הנרות והעופרת, הפכו למרכז של מה שאני עושה.
מה קורה במפגש אצלי
כל מפגש מותאם לאדם, אבל הקצב מוכר.
- כוונה. מתחילים בשיחה. מה מרגיש כבד? מה הייתם רוצים לשחרר, או להזמין פנימה? מנסחים את זה בכמה מילים ברורות.
- נרות. אני מדליקה נרות עם כוונות מסוימות, לפי המסורת הקבלית שבה אני עובדת. הנרות קובעים את האווירה ומחזיקים את הכוונה לאורך המפגש. תיארתי את החלק הזה במה זה מפגש נרות קבלי.
- היציקה. אני מתיכה את העופרת מעל להבה ויוצקת אותה לכלי עם מים קרים, שלפי המסורת מוחזק מעל ראשו של האדם, תוך כדי אמירת מילות ברכה. לפעמים אני יוצקת יותר מפעם אחת.
- המים. המים מקבלים את המתכת ומקררים אותה ברגע. המעבר הפתאומי מנוזל למוצק הוא חלק ממה שהופך את הרגע הזה לכל כך חזק.
- הצורות. אני מוציאה את החתיכות מהמים ואנחנו מסתכלים עליהן יחד, מסובבים אותן מול האור.
הרבה מהמפגשים שלי מתקיימים מרחוק. במקרה כזה אני יוצקת במרחב שלי, אתם נוכחים בשיחת וידאו, ואנחנו מסתכלים על הצורות יחד דרך המסך.
צורות כשאלות, לא כתחזיות
זה החלק שבו הכי חשוב לי להיות זהירה.
כשאני קוראת צורה, אני לא אומרת לכם מה יקרה, ואני לא טוענת שאני מוציאה מכם משהו. אני קוראת את הצורות כמו שקוראים חלום או שיר: כהזמנה להתבוננות. חתיכה עם קצה חד יכולה לפתוח שיחה על המקומות שבהם אתם מרגישים בכוננות. צורה שנראית כמו מעגל סגור יכולה להוביל אותנו לדבר על מה שמרגיש שלם, או על מה שמרגיש נעול.
הרבה פעמים הפרשנות הכי משמעותית מגיעה מכם, לא ממני. אני שואלת מה אתם רואים קודם. אנשים מופתעים שוב ושוב כמה מהר דימוי מתחבר למשהו שהם סוחבים.
אז יציקת עופרת היא טקס של שחרור והתבוננות. היא לא הגדת עתידות, והיא לא הבטחה לשום תוצאה.
מילה על בטיחות
עופרת היא מתכת רעילה, ואני מתייחסת לזה ברצינות.
- רק אני עובדת עם המתכת, בכלים מתאימים, בחלל מאוורר היטב.
- אף אחד לא מתבקש לגעת במתכת החמה או בחתיכות לפני שהתקררו.
- הכלי מוחזק בצורה יציבה, והיציקה קטנה ומבוקרת, הרחק מהפנים ומהעור.
- אם החזקתם חתיכה שהתקררה, שטפו ידיים אחר כך. אני לא שולחת חתיכות עופרת הביתה עם ילדים, ואסור לשמור אותן במקום שילדים או חיות מחמד יכולים להגיע אליו.
- בבקשה אל תנסו את זה בבית. להתיך עופרת בלי הציוד, האוורור והזהירות הנכונים זה מסוכן באמת, במיוחד ליד ילדים, נשים בהריון וחיות מחמד.
אם אתם נמשכים לרעיון של טקס מתבונן בבית, נר פשוט וכוונה כתובה הם מקום הרבה יותר בטוח להתחיל ממנו.
דעות שונות, בכבוד
לא כולם בעולם היהודי רואים את יציקת העופרת באותה צורה. יש פוסקים שהתייחסו למנהגים כאלה בזהירות והמליצו להימנע מהם, ומנגד קהילות רבות שמרו עליהם במשך דורות כחלק אהוב מהמסורת המשפחתית והעממית. אני מכבדת את שתי הגישות. אם אתם הולכים לפי רב או קהילה מסוימים, אני ממליצה לשאול אותם ולעשות את מה שמרגיש נכון בתוך הדרך שלכם.
אני מכבדת גם את זה שאנשים אחרים שעוסקים בתחום עובדים אחרת ממני. אין דרך אחת נכונה להחזיק מסורת עתיקה, ותמיד אעדיף לספר איך אני עובדת מאשר להעיר על אחרים.
מה יציקת עופרת אינה
זה תרגול רוחני ומתבונן. זה לא טיפול רפואי ולא ליווי נפשי, וזה לא מחליף רופא/ה, איש או אשת מקצוע בתחום בריאות הנפש, או כל יועץ/ת מוסמכים אחרים. אם אתם עוברים משהו רציני, פנו קודם לאיש מקצוע. העבודה שלי יכולה להיות לצד זה, אף פעם לא במקום.
אני גם לא מבטיחה תוצאות. מה שאני כן יכולה להציע זה שעה של תשומת לב ממוקדת, טקס עתיק שנעשה בזהירות, ודרך חדשה להסתכל על מה שאתם סוחבים.
אם תרצו לחוות את זה
יציקת עופרת היא לא פעם חלק מניקוי רחב יותר, שאותו תיארתי במה זה ניקוי אנרגטי? על המפגשים עצמם אפשר לקרוא עוד בעמוד הנרות והעופרת הקבליים.
אם יש לכם שאלה, או שתרצו לקבוע מפגש, כתבו לי בוואטסאפ. אני עובדת בעברית ובאנגלית, בדרום פלורידה ומרחוק.
כל מה שכתוב כאן שייך לתרגול רוחני ומתבונן. הוא אינו תחליף לטיפול רפואי, לייעוץ פסיכולוגי, משפטי או פיננסי. להצהרה המלאה